סרטן הערמונית הוא סרטן שכיח ביותר ומופיע אצל קרוב ל-50% מהגברים מעל גיל 70. גברים שחצו את גיל 90, ניתן לאבחן אצל רובם את סרטן הערמונית. עם העלייה בתוחלת החיים, מספר החולים בסרטן הערמונית רק הולך וגדל. מסיבה זו חשוב מאוד לדעת לאבחן אותו ורצוי מה שיותר מוקדם.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השני הנפוץ ביותר בקרב גברים. יחד עם זאת, התמותה מסרטן הערמונית אינה גבוהה. הסיבה לכך נובעת משני גורמים עיקריים: ראשית סרטן הערמונית מתפתח לרוב באיטיות רבה. שנית, מרבית החולים בסרטן הערמונית הם מבוגרים מעל גיל 70, בגיל זה קיימות מחלות נוספות שהן אלו שבסופו של דבר מביאות למותו של החולה.

על סרטן הערמונית

בלוטת הערמונית קיימת בגברים בלבד. היא ממוקמת באזור האגן בין שלפוחית השתן לבין הרקטום. תפקידה של הבלוטה הוא בייצור חומרים המהווים חלק מנוזל הזרע.

בלוטת הערמונית עוברת הגדלה שפירה בקרב מחצית מהגברים מעל גיל 50. הגדלה זו לכשעצמה אינה מסוכנת אולם יש לעקוב אחריה מחשש להתפתחות של גידול ממאיר. בשל מיקומה של בלוטת הערמונית, הגדלה שלה גורמת לרוב לסימפטומים הקשורים במערכת השתן כגון: צורך מוגבר בהשתנה או לפעמים עצירת שתן. לעיתים ישנה גם בעיה בהפרשות הצואה ובתפקוד המיני.

גידול ממאיר בבלוטת הערמונית מסוכן מכיוון שהוא יכול לשלוח גרורות. הגרורות העיקריות של סרטן זה מגיעות לרקטום, לשלפוחית השתן, לעצמות ולבלוטות לימפה.

אם אכן אובחן סרטן הערמונית וישנו חשש כי הגידול ממאיר, ניתוח בלוטת הערמונית נחשב לתשובה ההולמת לסרטן מסוג זה.

אבחנה של סרטן ערמונית

רוב החולים יגיעו לרופא לאחר שחשו את אחד מהסימפטומים המאפיינים סרטן בבלוטת הערמונית. הסימפטום הנפוץ והמוקדם ביותר שהסובלים מהגדלה של בלוטת הערמונית חשים בו קשור במערכת השתן. הגידול בערמונית לוחץ על כיס השתן, כתוצאה מכך נפוצה מאוד קימה בלילה לצורך השתנה.

לאחר ההגעה לרופא הוא יתשאל את החולה בנוגע לסימפטומים אותם הוא מרגיש. רוב רופאי המשפחה יפנו את החולה לאורולוג במידה והם חושדים כי מדובר בבעיה המערבת את בלוטת הערמונית ולאחר אבחונה של המחלה יכוונו לטיפול הולם.

אבחון סרטן הערמונית מורכב ממספר בדיקות

• הבדיקה הבסיסית ביותר היא בדיקה ידנית. במהלך בדיקה זו הרופא מחדיר אצבע עטויה בכפפה אל פי הטבעת של המטופל. מאזור זה הרופא יכול לחוש את הגודל, המרקם והנוקשות של בלוטת הערמונית.

• בדיקה באולטרסאונד- במהלך הבדיקה הרופא מחדיר אל פי הטבעת מכשיר אולטרסאונד. מכשיר זה פולט קלי קול שמומרים לאחר מכן באמצעות המחשב לתמונה. המכשיר מאפשר לקבל תמונה כללית של בלוטת הערמונית ולראות האם קיימים בה שינויים. הבדיקה מסוג זה אורכת עד חצי שעה.

• בדיקת PSA- מדובר בבדיקת דם פשוטה בה מודדים את הרמה של חלבון בשם PSA (Prostate Specific Antigen). חלבון זה מיוצר על-ידי בלוטת הערמונית ורמות גבוהות שלו עשויות להצביע על הגדלה של הבלוטה. הבדיקה אינה חד משמעית ולא ניתן לקבוע רק על פיה אם קיים סרטן או לא.

• ביופסיה- הבדיקה שמאבחנת את סרטן הערמונית. מוחלט לבצע בדיקת ביופסיה על סמך תוצאות בדיקת ה-PSA והבדיקה הרקטאלית. במהלך הבדיקה הרופא מחדיר מחט חלולה אל פי הטבעת ודרכה לוקח פיסה מבלוטת הערמונית. הבדיקה מתבצעת בהנחיה של אולטרסאונד בכדי שניתן יהיה לראות להיכן המחט חודרת. הדגימה שנלקחה נשלחת למעבדה פתולוגית ושם, על פי מראה התאים וסידורם ברקמה, ניתן לקבוע האם קיים גידול סרטני בערמונית או לא.

כיום ההמלצה בארץ היא לבצע בדיקת סקר לגילוי סרטן ערמונית אחת לשנה לגברים מעל גיל 50 שנמצאים בקבוצת סיכון. הבדיקה כוללת בדיקה רקטאלית, אולטרסאונד ובדיקת PSA.

ראו גם:

רשלנות באבחון סרטן הערמונית