סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, כאשר מדי שנה מאובחנים בעולם 900 אלף חולים חדשים. כמו כן מדי שנה הולכים לעולמם רבע מיליון חולים כתוצאה מסיבוכי המחלה כשסך הכול סרטן הערמונית מהווה את גורם התמותה הסרטני השישי בקרב גברים בעולם המערבי. למרות התחלואה הגבוהה, רק מספר מצומצם ביותר של גורמי סיכון מוכרים לנו כיום ובהם מוצא אתני, היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית וגיל מבוגר.

היסטוריה משפחתית כגורם סיכון

כיום ידוע וברור שההיסטוריה המשפחתית היא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לחלות בסרטן הערמונית. עובדה זו יש בה כדי להעיד על כך שישנם גורמים גנטיים המעורבים בהתפתחות המחלה. במחקרים אפידמיולוגיים רבים מספור נמצא כי אדם בעל קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן הערמונית, נמצא בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הערמונית בעצמו. הסיכון עולה כשמדובר באח שאובחן בגיל יחסית צעיר וכן כאשר יש יותר ממקרה אחד של סרטן הערמונית במשפחה.

נטייה גנטית לחלות בסרטן הערמונית

כבר בשנת 1965 נמצא כי ישנן משפחות רבות בהן קיימת שכיחות גבוהה יחסית של סרטן הערמונית. אם זאת, היה זה רק בשנת 1992 כשהחל להתבסס הרעיון לפיו ישנן משפחות בהן המחלה מועברת באופן תורשתי. בשנת 1996 מופה האתר הראשון בחומר הגנטי שבו נמצא האלל הגורם להגדלת הסיכון לחלות בסרטן ערמונית משפחתי. האתר ממוקם על הזרוע הארוכה של כרומוזום 1.

שמו של הגן המדובר הוא HPC1, ראשי התיבות של Hereditary Prostate Cancer Gene 1. מאז ועד היום זוהו הרבה מאוד גנים שנקשרו בנטייה משפחתית לחלות בסרטן הערמונית. המספר הגדול של האתרים שהתגלו והקושי לאתר את הגנים האלו, מצביעים על המורכבות הרבה של הגנטיקה הקשורה בסרטן הערמונית. זאת כמובן יחסית לגנטיקה של הורשת סוגים אחרים של סרטן.

למרות שנכון להיום האופן שבו הנטייה לחלות בסרטן זה עוברת בתורשה עדיין לא ברור עד תום, הרי שאין כל ספק ועל כך כל המומחים בתחום תמימי דעים, שלנטייה התורשתית לחלות בסרטן הערמונית ישנה משמעות אדירה בהתפתחות הגידול בחלק ניכר מהמקרים. כפועל יוצא מכך, הנטייה המשפחתית היא פרמטר שחשוב לקחת בחשבון במעקב הקליני.

סך הכול לפי ההערכות העדכניות ביותר נראה כי בין חמישה לעשרה אחוז ממקרי סרטן הערמונית הם תוצאה של גורמים גנטיים. ככל שהסרטן מאובחן בגיל צעיר יותר, ההשפעה הגנטית משמעותית יותר. נראה שהנטייה הגנטית לחלות בסרטן הערמונית יכולה להסביר עד שלושים אחוז ממקרי סרטן הערמונית לפני גיל שישים וכארבעים אחוז מהמקרים עד גיל 55.

אילו גנים מעורבים בתורשה של הנטייה לחלות בסרטן הערמונית?

ישנו מגוון רחב של גנים המזוהים כיום עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן הערמונית. עם זאת, הקשר בין רוב הגנים החשודים לסיכוי המוגבר עדיין לא הוכח באופן סופי. בין היתר מדובר במספר גנים הממוקמים על כרומוזום 1, הקשורים להופעה של סרטן אלים מאוד ובגיל צעיר מאוד (CAPB, PCaP ו- HPC1 שהזכרנו קודם לכן), מספר גנים הממוקמים על כרומוזום 8, כרומוזום 20, כרומוזום 17 ועוד.

בנוסף לגנים המעורבים בנטייה הגנטית לחלות בסרטן הערמונית, ישנם מספר מצבים גנטיים ידועים המזוהים עם עלייה בסיכון לחלות בסרטן זה. התסמונות הגנטיות הנפוצות ביותר הקשורות לעלייה בסיכון לחלות בסרטן הערמונית הן תסמונת Lynch ותסמונת סרטן השד והשחלות התורשתי. זו האחרונה מזוהה עם מוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2 ולכן לגברים בעלי סיפור משפחתי מתאים, מומלץ לעבור בדיקה של המוטציות השכיחות בגנים אלה (הבדיקה בסל הבריאות).

ראו עוד מחקרים נוספים:

מה הקשר בין תופעת הוריקוצולה לסרטן הערמונית?